תוכן עניינים:

האם זה בסדר אם אני עושה פיפי בבריכה?
האם זה בסדר אם אני עושה פיפי בבריכה?
Anonim

ריאן לוכטה אומר שהוא "תמיד" עושה פיפי בבריכה, ומייקל פלפס חושב "כלור הורג את זה אז זה לא רע". אז זה לגמרי בטוח לשחרר מתחת למים, נכון?

חג המולד, 2006, ילד בריא בן שש שוחה בבריכה מקורה בנברסקה מתחיל להשתעל ולהתאמץ לנשום. הוריו מוציאים אותו מהמים והתקף השיעול נמשך. ואז הוא מתחיל להקיא. חמש שעות חולפות ומצבו מידרדר.

בריכות שחייה הן גסות

  • שחיין מזיע בין.20-1.76 ליטר לבריכה לכל אירוע.
  • שחיין משחרר 25-177 מיליליטר שתן לבריכה בכל אירוע.
  • אחד מכל חמישה אמריקאים מודה שעשה פיפי בבריכה ציבורית.
  • 93 אחוז מהאמריקאים אומרים שהם לעולם לא יעשו שימוש חוזר במי האמבט של מישהו אחר, ובכל זאת פארקי מים זוכים לכ-360 מיליון ביקורים מדי שנה.

נובח עם כל שיעול ונחנק בכל נשימה, הילד מובהל לחדר המיון שם מצבו מתייצב לבסוף, לאחר זריקת דקסמתזון, קורטיקוסטרואיד ושלוש מנות אפינפרין גזעי (א.ק.a. אדרנלין). הרופא המטפל רושם גירוי בכלור כגורם למחלה.

במהלך העשורים האחרונים, גוף הולך וגדל של מחקרים מדעיים מצביע על כך שפיפי בבריכה אינו מזיק כפי שחשבנו פעם. מחקר שעתיד להתפרסם בקרוב בכתב העת Environmental Science & Technology מתבסס על מחקר קודם כדי להראות שהקשירה של כלור וחומצת שתן, כימיקל המוכנס לבריכות כמעט כולו משתן, עלולה ליצור שני כימיקלים שעלולים להזיק, ציאנוגן כלוריד וחנקן טריכלורמין, אומר מחבר המחקר ארנסט בלצ'לי, פרופסור באוניברסיטת פרדו. כימיקלים אלה יכולים לחדור לאוויר בתוך בריכת השחייה באמצעות אידוי.

בשימוש כנשק כימי באופן ספורדי במהלך מלחמת העולם הראשונה, ציאנוגן כלוריד מפריע ליכולת של הגוף להשתמש בחמצן ויכול להזיק למערכת העצבים המרכזית, לריאות וללב. טריכלורמין קשור לתסמינים דמויי אסטמה, ורמות נפוצות של החומר הכימי נקשרו להתפרצויות בריאות הציבור של בריכות שחייה, כמו זו שהשפיעה על 665 אנשים בפארק מים מקורה ב-2007.

הקשרים בין תוצרי לוואי של חיטוי ובעיות בריאות הנפוצות הקשורות לשחיינים, מצילים וצוות הבריכה, נותרו לא ברורים. אבל נשימה של אוויר בבריכה מקורה מציבה את העובדים ב"סיכון עודף לתסמינים נשימתיים המעידים על אסטמה" לפי מחקר אירופאי אחד. מחקר אחר משנת 1994 מצא כלורופורם בדמם של שחיינים תחרותיים שפקדו בריכה מקורה, (אך לא בשחיינים בבריכה חיצונית). בזרם הדם, כלורופורם יכול להזיק לכבד ולכליות לאורך תקופה ארוכה של חשיפה.

אז כדאי להפסיק ללכת לבריכה? לא, אומר מישל הלבסה, ראש תוכנית השחייה הבריאה של המרכז לבקרת מחלות. היתרונות הבריאותיים עדיין עולים על הסכנות האפשריות. אבל היזהרו מבריכות מקורות שלא נראות מטופחות. "בריכה טובה ובריאה לא מריחה בכלל." אומר חלבסה.

ללא תחזוקה מתאימה או מערכות אוורור יעילות, גזים מסוכנים אלו יצטברו. אז חפשו בריכות מקורות עם גישה פתוחה דרך חלונות ודלתות אל החוץ ואשר משתמשות במאווררים כדי להגביר את זרימת האוויר על פני הבריכה. ואל תזלזלו בחשיבות של להתקלח לפני שנכנסים לבריכה ולמעשה התעלמות מהדחף לעשות פיפי. כפי שבלאצ'לי ושותפיו כותבים, אחרי הכל מדובר ב"פעולה התנדבותית עבור רוב השחיינים".

מוּמלָץ: