K2: מגלשי אריקסון מ-7800 מטר
K2: מגלשי אריקסון מ-7800 מטר
Anonim
תמונה
תמונה

כשפסגת K2 מתנשאת מעלינו כל כך קרובה שאנחנו מרגישים שהיינו יכולים לגעת בה, פריפ ננעל במגלשיו ונפל לתוך הפנים המאסיביות של 45 מעלות שנמתחות מהכתף בגובה 8000 מטר ועד מתחת למחנה 3 בגובה 7100 מטר. הפרצוף הגדול והיפה הזה מקרין על מחנה הבסיס וכל הדרך לקונקורדיה וגורם לכל גולש סקי באזור לפנטז על פניות מהירות ותלולות לרוחבו. כמובן, אם זה היה כל כך קל, כולנו היינו רואים את זה בסרט האחרון של TGR, אבל פשוט לנעול את המגפיים בגובה הזה גורם לך להתנשף באוויר ולעשות שניים או שלושה סיבובים עם חבילה כבדה יביאו את רוב ההארדקורים דמעות. אני כאן כדי לספר לכם שאחרי שלושה ימים ארוכים וקשים של טיפוס פרדריק אריקסון זכה בכל אחת מהתורות מעוררות הכבוד האלה.

אז לפני שנמשיך הלאה, אני צריך להתחיל ולהודות לחבר הטוב שלנו, המרטש דייב שיפר, על פרסום ההתקדמות שלנו בשידור חי מההר. אנו מקווים שעדיין תישאר לו הסבלנות להתמודד עם שיחות הטלפון התזזיתיות והמבולבלות שלנו במהלך עוד דחיפה אחת לפסגה.

אז כן, בהנחה שעקבתם אחריכם תדעו שעזבנו את מחנה הבסיס כמה ימים קודם לכן בהתבסס על תחזית מזג אוויר של מומחה מוכר באוסטריה שהצביע לנו על רסיס של חלון ב-27. הקבוצה שיצאה מBC ב-24 בקושי יכלה להיות חזקה יותר או מנוסה יותר. מלפנים הייתה גרלינד קלטנברונר, אוסטרית שחיוכה הידידותי ורוחה האחות מסתירה את כוחה המדהים בהרים. זוהי המשלחת הרביעית שלה ל-K2 ולאחר שעלתה על האוורסט באביב הזה ללא חמצן, אם תצליח, תהפוך אותה לאישה השלישית שתעלה על כל 14 הפסגות של 8000 מטר בעולם וחשוב מכך, הראשונה שתטפס על כולן ללא חמצן. כבוד ענק.

ממש מאחורי גרלינדה היה פבריציו זנגרילי, מטפס מקצועי ומדריך לאחת משתי המשלחות המסחריות שניסו את K2 השנה. במשלחת השישית שלו - ארבע על דרך צ'זן - אולי לאף אחד אין יותר ניסיון בצד הזה של ההר מאשר לפבריציו.

כמובן, פרדריק, הסופר שבדי, היה ממש מלפנים עם גרלינדה ופבריציו, החליף מובילים ושבר מסלול. עצם ההקפדה על שני אלה היא הישג עצום בפני עצמו, אבל לעשות זאת תוך כדי סחיבת מגלשיים ונעלי סקי זו רמה אחרת לגמרי.

עם חיוך תמידי על פניו, ראלף דוימוביטס, מדריך גרמני מוכשר ביותר ושותפה לחיים של גרלינד, טיפס לראשונה על K2 בשנת 1994. אם הוא יתעלה שוב הוא יהיה האדם החמישי שאי פעם טיפס K2 פעמיים.

קינגה ברנובסקה הגיעה עם המשלחת הפולנית K2 ו-Broad Peak פולנית 2010 ומקווה להפוך את K2 לפסגת ה-8000 מטר השמינית שלה.

ואני, קצת יותר איטי מהרבה מטפסים אבל קצת יותר מהר מרוב הכותבים העצמאיים. האם הזכרתי נאה בצורה שטנית ואמיץ באופן פסיבי?

אז אם התעדכנתם בפרקים קודמים, תדעו שנלחמנו ברוחות עזות ושלג שפוצץ אותנו בפרצוף כשעברנו במעלה ההר ממחנה הבסיס ל-C2. מ-C2 ל-C3 היה זהה יותר, אם כי עם היתרון שהרוח סרקה את השלג מהרכס והפכה את פני השטח לארוז קשה, הליכה קלה.

תמונה
תמונה

בינתיים, על רכס אברוצי, הצוות שתכנן לפגוש אותנו על הכתף לדחיפה משולבת של פסגה, הגיע ל-C2 שלהם כדי למצוא את כל האוהלים שלהם, מלבד אחד, מפוצצים או מפורקים. האיטלקים, ג'וזפה וסרג'יו, החליטו לרדת בעוד תשעה מטפסים אחרים עברו מתחת לארובת האוס בשלושה אוהלים במה שנשמע כמו תנאים אומללים באמת.

בחזרה על ה-Cesen, פריפ ואני היינו נרגשים מאוד מהמעבר מ-C3 ל-C4 – יום שייקח אותנו מ-7100 מטר (23, 294 רגל) ל-8000 מטר (26, 247 רגל) ביום אחד ארוך. כדי לטפס כל כך הרבה בגובה הרב הזה, הנחנו שהמסלול חייב לעלות ישר למעלה ללא שינויים צדדיים ולהיות טיפוס פשוט למדי. גרלינד ורלף אמרו לנו לצפות לשמונה שעות. ידעתי שעם הצוות הזה זה יהיה הכל חוץ מרגוע והתחלתי לדאוג לגבי 140 המטרים הנוספים (459 רגל) של חבל וציוד בחבילה שלי לתיקון צוואר הבקבוק גבוה יותר.

אין ספק, למחרת בבוקר כשפרקנו את האוהל שלנו כשגרלינד ורלף חלפו על פניהם כאילו נורו מתותח. נכנסנו מאחוריהם כשפבריציו וקינגה לא הרחק מאחור.

הטיפוס התברר כטיפוס מתמשך של 45 מעלות על שלג וסלע רופף עם חבלים קבועים ישנים שניזוקו קשות ועוגנים משורטטים שהשאירו את כולם כנים. היישר מהשער הרגשתי יום כבידה גבוה והעברתי את האוהל שלנו לפריפה שהוסיף אותו לחבילה הכבדה ממילא שלו. העברתי גם 60 מטר של חבל לפבריציו שהחזיר לו שלושה צלעות מאוחר יותר אחרי שאכלתי קצת והרגשתי חזק יותר - מציל חיים. הרוח עדיין נשבה כמו מטורפת אבל השמש יצאה לראשונה מזה מספר ימים, מה שגרם לכולם להרגיש הרבה יותר טוב. עד שזה ירד.

תמונה
תמונה

מאחורי הקו צעק פבריציו על הרוח לעצור. "עדיין 250 מטר (820 רגל) לכתף והולך להיות חשוך בקרוב."

הדחיפה שלנו לפסגה, שבאופן אידיאלי הייתה מתחילה ב-10:00 או 11:00 באותו לילה, הסתמכה על כך שנגיע ל-The Shoulder מוקדם מספיק כדי להקים את האוהלים שלנו, להתבשל ולנוח כמה שעות לפני שמתחילים לפסגה. ברור שהכלב הזה לא יצוד. ומכיוון שלא היה מקום להקים אוהלים על פני הסלעים שאנו מטפסים, וירידה למטה לא הייתה אופציה, הוחלט להמשיך.

כעבור שעה וחצי, בדיוק כשהחשיך לגמרי, עצרנו כולנו למדף קטן בפנים כ-100 מטר מתחת לכתף והתחלנו לפרוץ פלטפורמות של אוהלים מהקרח. הרוח שצפויה ירדה עדיין צרחה ולמען האמת, אחרי 12 שעות של טיפוס הייתי לגמרי מבוזבז ושמחתי לא לשמוע שום דיון על דחיפה של פסגה באותו לילה. עם זאת, אני יודע שהסופר שבדי היה הולך על זה אם מישהו מהצוות שלנו היה מציע את זה. כביכול, החלון שלנו מעולם לא התממש ועם שלג, רוח ותחזית מוגבלת לימים הקרובים נאלץ פריפה להסתפק בירידה אפית של סקי של קרוב ל-3000 מטר (9842 רגל). לעזאזל המזל.

תמונה
תמונה

חזרנו עכשיו לפני הספירה בחוץ בימי מזג אוויר גרוע שמנעו מאיתנו לטעון סוללות ולעדכן את הבלוג. בדרכו למטה גילה פריפ שהרוח והשלג שינו את התנאים באופן דרמטי מאז הירידה האחרונה שלו מ-C3 לפני פחות משבועיים. זה גורם לנו לתהות אם המסלול יחזיק עד שנוכל לעלות שוב. אם לא, המטרה הסופית של פריפ לגלוש מפסגת K2 למחנה הבסיס לא תתאפשר וכל המאמצים שלנו בחודשיים האחרונים לא היו לחינם. עם זאת, השלג בתחזית בוודאי יעשה את ההבדל ואם רק נוכל להתמזל מזל עם חלון במוקדם ולא במאוחר…

אבל בינתיים אנחנו מחכים. אוגוסט ידוע לשמצה לא נחמד כלפי מטפסי K2 וכל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לקוות לטוב ולהיות סבלניים. לא קל. מזג האוויר בצפון פקיסטן הקיץ הזה היה הגרוע ביותר מזה 20 שנה עם גשם זלעפות שהרגו יותר מ-300 בני אדם ומאות אלפים איבדו אדמות ורכוש.

הקוריאנים ארזו ועזבו כמו ג'וזפה, סרחיו והבחור שמעולם לא אמר כלום. מצד שני, זה עתה הגיעו שני קזחים חזקים, שכבר התאקלמו מטיפוס בטווח Tien Shan, ואנחנו מקווים שהם יהיו תוספת חזקה לצוות שלנו. שני האמריקאים, דייב ואדם, עדיין לא בילו לילה ב-C3 ולכן הם עדיין יום אחד מאחורי קבוצת הפסגה הנוכחית. לפולנים יש טיסות מתוכננות ל-17 ויזדקקו לחלון בקרוב אם ירצו להגיע. פריפ ואני מתכוונים להישאר עד שנסיים את העבודה, אבל הגענו לצנצנת הנוטלה האחרונה שלנו. שנינו יכולים לסבול הרבה, אבל כשנגמר לנוטלה יכול להיות פשוט אסון.

כדי ללמוד עוד על משלחות העבר של פרדריק אריקסון ועל מסע הסקי שלו בשלושת ההרים הגבוהים בעולם, בקר בכתובת www. FredrikEricsson.com.

מוּמלָץ: